משפחה המתאבלת על מות קרוב משפחתה מוצאת את עצמה יושבת ומתעמקת במילים – באפן כיתוב על מצבה. לפעמים זה יכול לגרום למתחים בין בני המשפחה. מטרת המצבה שעל הקבר היא לציין ששם קבור נפטר פלוני, ולכן רבה היא החשיבות לציון שמו של הנפטר על המצבה. במאמר הבא נכתוב על כיתוב על מצבה לפי ההלכה – מה כותבים ואיך כותבים על המצבה. ניסוח נכון, מה לא לכתוב ומה כן נוהגים לכתוב.
כתיבה על מצבות היא מנהג עתיק יומין, על קברים עתיקים מאוד ניתן למצוא עד היום כיתוב על המצבה, אלא שבעבר היה הכיתוב קצר ככל הניתן, ייתכן עקב העלות הגבוהה והמאמץ הנדרש כדי לחרוט באבן. בדרך כלל היו נכתבים שם הנפטר ואביו ועוד שניים שלושה מילות תואר, כגון: רב העיר… או שוחט דמתא (של העיר) וכדומה.
גם היום, לאחר שנים רבות שהמושג קיים, ולמרות שיטות הכתיבה החדשניות עדיין נוהגים בשיטות העתיקות של החקיקה באבן על המצבה. (לאחר שבמשך הדורות נוסו שיטות שונות – כגון הדבקת אותיות מתכת וכו' אלא שהן היו פחות עמידות לעומת החקיקה באבן שעמידה אפילו מאות שנים, אם כי מצריכה עם הזמן ניקוי ושיפוץ הקבר כדי שהאותיות יהיו קריאים). היום גם מרחיבים יותר את הכיתוב על הקבר ממה שהיה נהוג בעבר הרחוק.
מה כותבים היום על המצבה?
כותבים מעט על ההיסטוריה של המנוח/ה, על מקומות המגורים שלו/ה במשך ימי חייו/ה, אם נפטר בייסורים ראוי לציין זאת, כותבים גם על ההורים או אחים אחיות שנפטרו בצעירותם או שנפלו במלחמות (בעיקר נפטרים שנפלו בשואה, שאין להם מצבה משל עצמם) וכן כותבים מילים קצרות בשבחו של הנפטר. אין חובה לכתוב מכל הרשימה שנמנתה לעיל, ניתן להסתפק בחלקים מתוך הנושאים הנ"ל.
מבחינה הלכתית מותר לכתוב כל דבר על המצבה, גם פסוקים מותר לכתוב, אלא שיש להימנע ככל הניתן מלכתוב תארים שאינם אמתיים, לא סתם אמר מאן דהו לאחר שהסתובב בבית הקברות – רק הטובים מתים… מסיבה זו ביקשו הרבה מגדולי ישראל במשך הדורות להמעיט מכתיבת תארים על מצבתם וחלקם אף הגדילו וביקשו לא לכתוב עליהם כלל תארים.
הכיתוב הבסיסי שהרוב נוהגים לכתוב הוא:
פ"נ (פה נטמן) [אבינו / אימנו ותואר המנוח/ה] שמו או שמה המלא של המנוח/ה (אפשר להוסיף גם את שם החיבה בסוגריים).
תאריך הלידה העברי ותאריך הפטירה העברי
שמות ההורים של המנוח/ה
תיאור קצר כמובא בפסקה הקודמת, אפשר לכתוב בלשון פיוטית או עם ציטוט פסוקים מהתנ"ך / מאמרי חז"ל
ת.נ.צ.ב.ה. (תהא נשמתו צרורה בצרור החיים).
דוגמא של פסוקים שאפשר להשתמש בהם לצורך התיאור הקצר:
כפי שכבר הדגשנו לעיל, הנוסח פ"נ וכו' אינו מחייב. אפשר גם לכתוב: כאן קבור/ה אבינו / אמנו היקר/ה. אפשר להוסיף פסוקים שונים ולהבדיל פתגמים עממיים. דוגמאות לפסוקים מתאימים: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה". "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם". "והיה כעץ שתול על פלגי מים". "וזכרו לא יסוף מזרעו" ועוד ועוד. דוגמאות למשפטים שלא מן המקורות: "זכרך תמיד בליבנו". "דמותך לא תסור מנגד עיננו לנצח נצחים". "זכרך לא ימוש מליבנו לעד" ועוד ועוד. אפשר גם לצטט חלק משיר שהמנוח או המנוחה אהבו, אם המילים מתאימות כמובן.
דוגמאות נוספות:
"איש אשר רוח בו" (חומש במדבר פרק כז). או "איש חיל רב פעלים" (ספר דברי הימים פרק יא). לאישה: "נתתי לך לב חכם" (ספר מלכים א' פרק ג'). "אשת חיל מי ימצא" (ספר משלי פרק לא) וישנם דוגמאות רבות נוספות. יש המוסיפים אקרוסטיכון נאה על הנפטר. (אקרוסטיכון – טקסט שראשי המשפטים מרכיבים יחד את שמו של הנפטר). ויש המוסיפים לצד שמו את שם העדה או המוצא של הנפטר.
רעיונות נוספים של פסוקים ופתגמים להוספה בכיתוב שעל הקבר:
- איש תם וירא ה. אוהב ואהוב על הבריות.
- אדם צנוע ונעים הליכות. דובר אמת בלבבו.
- איש תם וישר רודף צדק וחסד.
- נר ה' נשמת אדם. איש
- אשר רוח אלוקים בו.
- איש חיל אתה וטוב תבשר.
- ושכבת וערבה שנתך.
- דודי ירד לגנו לערוגות הבושם ללקוט שושנים (נכתב בעיקר אצל אדם שנפטר צעיר).
- עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון.
- שמחת חייו לא ידעה גבול וסוף.
- נפרדנו ממך בגוף אך בנפש אנו מחוברים.
- לבו רחב היה כחול אשר על שפת הים.
- איש נדיב ורחב לב. נשמתך זורמת בלבנו ובנשמתנו, הלכה לעולמה טהורה וזכה אוהבת ואהובה.
- יהי זכרך ברוך.
- היה אוהב ורודף שלום.
- נשאה חן בכל רואיה.
לעוד רעיונות לכיתוב על מצבה לחץ כאן
הכיתוב צריך לבטא במילים ספורות את חייו של הנפטר, את מסעות חייו ואת התחושות של בני המשפחה. ישנם בתי קברות שהטילו הגבלות כלשהן על הכיתוב של המצבות שבתחומן, כגון איסור על כיתוב של ספרות או על כיתוב באנגלית וכדומה. אז לפני שאתם עובדים קשה על הנוסח של המצבה מוטב שתבררו מה הם תקנות המקום. כמו כן ישנם נפטרים שמבקשים טרם מותם או מציינים בצוואתם מה לכתוב במצבה שלהם, במקרים אלו חשוב לדאוג ראשית לקיום הצוואה ככתבה וכלשונה, ולאחר מכן להוסיף את מה שתרצו להוסיף מעצמכם. מעניין לציין אנקדוטה לא מפורסמת: רבי אריה לוין ביקש לכתוב על קברו את הכיתוב הבא: 'אני מאמין בתחיית המתים'.
הגיעו להסכם בהקדם!
כאשר יש הסכמה בין בני המשפחה, סוגיית הכיתוב על המצבה היא לא בעייתית. אך אם היא מעוררת חילוקי דעות היא עלולה להיות מורכבת וטעונה רגשית. ומצד שני היא גם מוגבלת בזמן, יש צורך להגיע להסכמות עד לתאריך הקמת המציבה. (לפי המנהגים השונים – בתום השבעה, השלושים או ביום השנה). על הצדדים לדעת כי אין כאן עיקרון 'חצוב באבן', כלומר, לא מדובר בהלכה מפורשת. ועל כן לפעמים מוטב לוותר כדי לגרום לנחת רוח לנפטר שמנוחתו עדן, ולא חלילה צער, כאשר נשמתו תחוש בכך שפטירתו גורמת למריבות בין בני משפחתו.
פרטים נוספים בעניין כיתוב על המצבה לפי ההלכה:
- הרב עובדיה יוסף אסר לכתוב את התאריך הלועזי על גבי המצבה.
- מעניין לציין כי למרות היד החופשית שההלכה נותנת בכיתוב של המצבה, לגבי תמונה על המצבה – ההלכה לא רואה זאת בעניין יפה.
- כמו כן, אחד מגדולי הפוסקים בדורות העבר כתב שלא ראוי לכתוב על מצבה בשפת האנגלית.
- הערה נוספת בעניין כיתוב על מצבה של חייל: הכיתוב על מצבה של החייל היא מוגבלת (2 שורות ו/או 48 תווים) אין בכך כל ניגוד להוראות ההלכה בעניין הכתיבה על המצבה.
- אישה שהתאלמנה ונישאה בשנית, לאחר פטירתה אפשר לכתוב על המצבה: "לשעבר אשת פלוני" ובעלה השני לא רשאי לעכב.
- בנו או בתו של נפטר או נפטרת המעוניינים, בשל סיבה כלשהי, להחליף את המצבה, אסור להמעיט במצבה החדשה מהשבחים שנכתבו במצבה הראשונה משום שהם מחויבים במצוות 'כיבוד אב ואם' גם אחרי פטירתם.
האם מותר לקרוא את הטקסט על גבי המצבה?
הגמרא במסכת הוריות מזהירה כי קריאת הטקסט שעל גבי המצבה עלולה לגרום לשכחת התורה שלמד. אך האר"י הקדוש כתב כי אם הכתב שקוע, כלומר חקוק באבן ולא בולט כלפי חוץ מותר לקרוא את הכיתוב, ואילו בגמרא מדובר בכתב הבולט כלפי חוץ. ובספר 'יוסף אומץ' כתב כי בנתינת אבן על המצבה מבטלים את הסיכון לשכחה.
סוגי הכיתוב
ישנם מספר אפשרויות לכיתוב על אבן – סיתות האבן והבלטת האותיות, אותיות עופרת בולטות, חריטת האותיות וצביעתן, ועופרת יצוקה המוחלקת לגובה האבן, כלומר היא לא שוקעת ולא בולטת אלא חלקה עם פני המצבה. על פי האמור לעיל לשיטת האר"י יש להעדיף כיתוב שקוע ולא בולט. ולכן יש להעדיף את האפשרויות האחרונות על פני שתי הראשונות. (הבלטת האותיות באמצעות סיתות וכן עופרת בולטת).
לכתוב את יום הפטירה המדויק
נעורר כאן מפני טעות נפוצה: כאשר הקבורה התעכבה עד לאחר יום הפטירה, יש המציינים בטעות בפני עובד המחצבה את תאריך הקבורה ולא את תאריך הפטירה האמתי. יש לגלות ערנות ולציין את יום הפטירה בפועל.
סיום וסיכום
לסיכום, לפני שאתם מכינים את הנוסח של המצבה, שימו לב שיהיה גם בהתחשב עם שביעות רצונו/ה של המנוח/ה: הכינו לעצמכם 'צ'ק ליסט' שיקל מעליכם את קושי ההחלטה: 1. חשבו האם המנוח היה אוהב ציטוט פסוק מהתנ"ך? 2. האם יש לכם להוסיף משפט המתאר את המנוח / המנוחה. האם תרצו לבטא את רגשותיכם על גבי המצבה? וכן שאלות נוספות שיכולות לסייע בבניית כיתוב מוסכם על כולם.