הלכות ביקור בבית הקברות
הלכות בית הקברות הם בעיקר סביב נושא כבוד המת. בספר מעבר יבוק כותב "הנשמה מכרת בכבוד הגוף וכן בביזיונו אחר מותו". ולכן אסור לעשות בבית הקברות פעולה שאינה קשורה למת דהיינו פעולה שהמת אינו יכול לבצע .
שכול ומוות הן לצערנו תופעה טבעית כמעט משעת בריאת העולם. אנו מאחלים לקורא שורות אלו שיכיר את המוות רק בגיל מבוגר באריכות ימים.
סנטימנטים רבים נקשרו במשך הדורות בבתי הקברות היהודיים. הן היוו מקום לתפילה ולהשתפכות הנפש, לבקש שהמתים יעוררו בשמים רחמים על החיים. ומאידך כשרצו הגויים לפגוע בלב ליבה של הפזורה היהודית בגולה היו פוגעים בבית הקברות היהודי. בתורה כבר מוזכר עניין ההתעסקות בקבורת המת, בפרשת בשלח: "ויקח משה את עצמות יוסף", כאשר כל ישראל התעסקו בביזת מצרים התעסק משה רבינו בלקיחת עצמות יוסף כדי להביאם לקבורה.
אכילה, שתייה ועישון בבית קברות
אכילה אסורה בבית הקברות. ואם יש צורך חיוני ואין ברירה אחרת אפשר להפנות את הראש לכיוון אחר ולאכול. גם מחיצה יכולה להועיל לצורך זה (כגון מאחורי רכב שהוא גבוה מעשרה טפחים וכדומה). המחיצה צריכה להיות חזקה דיה בכדי שלא תעוף ברוח (מצויה) ולכן יש לעשותה מחומר קשיח. וכשמדובר במעט מיני כיבוד (אכילת עראי) כדי שהנוכחים יברכו לעילוי נשמת המנוח מותר בכל אופן. אסור לעשן בתוך ארבע אמות של קבר. מי שנושא עמו תיק ובתוכו מאכל ומשקה מותר לו להיכנס עימם לבית הקברות. שירה בבית הקברות אסורה.
קיום מצוות בבית הקברות
לקיים מצוות בבית הקברות אסור, מפני שחכמים הגדירו פעולה זו כ'לועג לרש' שהמת נחשב לרש כי הוא לא יכול לקיים מצוות. ולכן אסור להלך בבית הקברות עם תפילין. אבל מותר להיכנס לבית הקברות לבושים עם ציצית ובלבד שלא ייגררו החוטים. אולם גם במקרה שאינם נגררים צריך לכסותם או להטמינם בבגדים. דין הציצית תקף גם לגבי ד' אמותיו של מי שנפטר בילדותו. אך לגבי אישה נחלקים הפוסקים האם גם בה נאמר הציווי.
נדגיש שבימינו השאלה פחות רלוונטית היות והקברים מרוכזים בבית הקברות, וכשאדם נמצא סמוך לקבר אישה סביר להניח שבד' אמותיו ישנם קברים של גברים. לימוד תורה גם הוא אסור אך אם מכוון שלומד לעילוי נשמת הנפטרים מותר לו. ניתן לקיים כל המצוות כשעומדים במרחק ארבע אמות מהקברים גם אם נמצאים בתוך שטח בית הקברות.
הלכות ההגעה לבית הקברות
מי שלא ראה את בית הקברות במשך שלושים יום רצופים עליו לברך ברכת 'הרואה קברי ישראל. נוסח הברכה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין והמית אתכם בדין ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם בדין ברוך אתה ה' מחיה המתים."
לאחר מכן אומר: "אתה גיבור לעולם ה', מחיה מתים אתה, רב להושיע, מוריד הטל, מכלכל חיים בחסד, מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים, ומקיים אמונתו לישני עפר, מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך, מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה, ונאמן אתה להחיות מתים".
ברכת הראיה
את הברכה מברכים במרחק ארבע אמות מהקבר הראשון או משורת הקברים הראשונה. גם מי שביקר בבית הקברות בתוך פחות משלושים יום אך יודע בבירור שבין הביקור הקודם שלו לביקורו הנוכחי התווסף קבר בבית הקברות עליו לברך ברכה זו. כל הנ"ל הוא לגבי ביקור באותו בית קברות, אך אם הגיע לבית קברות אחר, עליו לברך ברכת הרואה אף אם היה בבית הקברות הראשון בתוך שלושים יום. את הברכה מברכים רק אם נכנסים לתוך בית הקברות ולא כאשר חולפים בסמוך אליו. אולם מי שנכנס לבית הקברות, אף אם נכנס בשבת מברך אף הוא את ברכת הראיה.
דרישת שלום, נשים, דריכה על מצבות וזריעת פרחים
בתוך ארבעת האמות של הקברים אסור לדרוש בשלום רעהו, ואף לא לומר שלום בסתם. אבל ברחבי בית הקברות, אם אינו נמצא בתוך ארבע אמות של קבר – מותר לשאול בשלום רעהו.
בנסיבות המוזכרות מותר אף לנשים ללכת לבית הקברות ואף בזמן נדתן. בעיקר אם זה עלול לגרום להן לחוסר נעימות. אסור לדרוך על מצבות. ואם אין דרך אחרת להגיע לקברים הפנימיים אפשר לדרוך, אך להיזהר היטב שלא יהיה נראה כמבזה את המתים. לשבת על קברים מותר. זריעת פרחים: על הקבר עצמו אסור, אך מסביבו מותר.
אסור ללכת לבית הקברות ללא סיבה מיוחדת. הסיבות המתירות ביקור בבית הקברות: הלוויית המת, לפקוד את קבר האב או האם ולהשתטח על קברות צדיקים.
היציאה מבית הקברות
כאשר פונים מעם הקבר נוהגים להניח אבן על המצבה, והטעם: כדי לכבד את המת ולהראות שבאים לבקרו. לאחר הנחת האבן מניחים את יד שמאל על המצבה ואומרים: "ונחך ה' תמיד, והשביע בצחצחות נפשך, ועצמותיך יחליץ, והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו" (ישעיה נח יא) וממשיכים: תשכב בשלום ותישן בשלום עד בוא מנחם מבשר שלום. ומוסיפים: "ואתה לך לקץ, ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין" (דניאל י ביג) ולאחר מכן יש לנשק את המצבה. לאחר היציאה משטח בית הקברות צריך ליטול ידיים שלוש פעמים לכל יד.
מי לא הולך לבית הקברות
מי שכבר ביקר היום בקבר, אינו חוזר לפקוד את אותו קבר פעם נוספת באותו יום.
ואם לא ביקר את קבר הוריו מעל עשר שנים אסור לו ללכת מכאן ולהבא. ואם רצונו עז לפקוד קבריהם ישלח שליח לקבר שרוצה לבוא, ושמקבל על עצמו לתרום סכום כסף לעילוי נשמתם. ואז יוכל לבוא לקבריהם. גם אם לא הגיע לקבריהם מחמת אונס עדיף שימנה שליח ויעשה את הסדר הנ"ל.
כהן בבית הקברות
בתורה נאמר שהכוהנים קיבלו קדושה יתירה, ולכן אסור להם להיטמא בטומאת מת. האיסור אמור גם לגבי קטנים מתחת לגיל בר מצווה. אולם נשים של כוהנים וכן בת כהן מותר להן להיטמא בטומאת מת. לפיכך אסור להם להיכנס לבית הקברות כלל. ואף אם קרוב משפחתם קבור שם יתפללו מחוץ לבית הקברות. ואם קבר המת מוקף מחיצות בגובה של מעל שמונים ס"מ או שהוא קבור בעומק שמונים ס"מ מתחת לפני הקרקע מותר להתקרב לתוך ארבע אמות הקבר עד ארבעה טפחים. אסור לכוהנים להקל ולהיכנס לתוך ארבע אמות הקבר אף בקברות צדיקים.