נוסחי קדיש על נפטר לפי כל העדות
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא (הציבור עונה: אמן) בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ (הציבור עונה: אמן) בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (הציבור עונה: אמן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.)
יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. (הציבור עונה: אמן) לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן (הציבור עונה: אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן (הציבור עונה: אמן)
פוסע שלוש פסיעות לאחור ואומר:
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. (הציבור עונה: אמן)
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא (הציבור עונה: אמן) בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ (הציבור עונה: אמן) בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן (הציבור עונה: אמן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ)
יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרֵךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאֵר, וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (הציבור עונה: אמן)
לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן (הציבור עונה: אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן (הציבור עונה: אמן)
פוסע שלוש פסיעות לאחור ואומר:
עֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן (הציבור עונה: אמן)
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַּדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא,(הציבור עונה: אמן) בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית-יִשְׁרָאֵל. בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן: (הציבור עונה: אמן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.)
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרֹמַם וְיִתְנַשֵֹּא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (הציבור עונה: אמן ויש אומרים במקום אמן בריך הוא)
לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחְמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (הציבור עונה: אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן-שְׁמַיָּא וְחַיִּים, עָלֵינוּ וְעַל-כָּל-יִשְֹרָאֵל. וְאמְרוּ אָמֵן: (הציבור עונה: אמן)
פוסע שלוש פסיעות לאחור ואומר:
עֹשֶֹה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶֹה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל-כָּל-יִשְֹרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: (הציבור עונה: אמן)
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (הציבור עונה: אמן) דַּעֲתִיד לְחַדָּתָא עָלְמָא וּלְאַחָאָה מִיתַיָּא. וּלְמִפְרַק חַיַיָּא. וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא יְרוּשְׁלַם. וּלְשַׁכְלָלָא הֵיכְלָא קַדִּישָׁא. וּלְמִעְקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מִן אַרְעָא. וּלְאָתָבָא פוּלְחָנָא דִּי שְׁמֵיהּ לְאַתְרֵיהּ. בְּהַדְרֵיהּ בְּזִיוֵיהּ וּבִיקָרֵיהּ. וְיִמְלוֹךְ מַלְכוּתֵיהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵיהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ וְיִפְרוֹק עַמֵּיהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (הציבור עונה: אמן, יְהֶא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא)
יְהֶא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ: (הציבור עונה: אמן) וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (הציבור עונה: אמן) לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (הציבור עונה: אמן)
עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל רַבָּנַן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהוֹן, דְּעָסְקִין בְּאוֹרָיְתָא (קַדִּישְׁתָא) דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לְהוֹן וְלַנָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן. (הציבור עונה: אמן)
יְהֶא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְסִיַּעְתָּא וּפוּרְקָנָא וּרְוַחָא וְחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל קְהָלְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְאִמְרוּ אָמֵן. (הציבור עונה: אמן)
(מכאן אומרים הציבור והשליח ציבור יחד:) עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב אָמֵן וְאָמֵן:
למה אומרים קדיש על נפטר?
תפילת קדיש יתום הוא תפילה הנאמרת לעילוי נשמת אב או אם שנפטרו. בייחוד נאמר הקדיש על ידי בני הנפטר או הנפטרת. רוצים לדעת את הטעם והסיבה המדויקת לאמירת הקדיש? ובכלל מה הקשר בין הקדיש לאבלות? רוצים לדעת את דיני אמירת הקדיש? מחפשים דרך להעלות את נשמת אבא או אמא? במאמר הנוכחי נביא את הטעמים המובאים בספרים הקדושים וכן מעט מהדינים הקשורים לאמירת הקדיש, כדי שתוכלו לדעת ולהבין את הטעם לתועלתכם. מעבר לכך גם הבאנו את הדינים והתנאים לאמירת קדיש של אנשים אחרים בשליחותכם, כדי שלא לפספס שום תפילה מ-3 התפילות לעילוי נשמת אבא או אמא. מוזמנים לקרוא, ליישם ולשתף.
מעט רקע על מהות הקדיש
במאמרנו הנוכחי נתמקד בעניין אמירת קדיש יתום, מה הטעם שיתום אומר קדיש בתפילה, אך לפני כן מעט רקע – קדיש יתום מועיל לטובת הנשמה של הנפטר, ללא הבדל בין גיל ומגדר וללא קשר לנסיבות הפטירה. הקדיש נאמר בשפת הארמית ותוכנו הוא הגדלת והאדרת הקל ללא אזכור ישיר לנושא המוות. אמירת הקדיש גורמת להתחזקות של האבל באמונה באלוקים והיא גם מכבדת את הנפטר בכך שתפילת הקדיש מעלה את נשמתו לגן עדן. הקדיש נאמר בכל תפילה בבית הכנסת בנוכחות עשרה אנשים, למנהג האשכנזים עד 11 חודשים מהפטירה ולמנהג הספרדים 12 חודשים פחות שבוע וכן בכל יום אזכרה (אצל האשכנזים והספרדים).
אמירת קדיש על ידי נכדים או מינוי שליח
אם לנפטר אין בנים או שהם כבר נפטרו לא עלינו, מוטב שידאגו הנכדים לאמירת קדיש על סבם / סבתם. אם אין לבן או לנכד אפשרות לומר קדיש הם יכולים למנות שליח לאמירת הקדיש, אך יש לעשות שאלת רב במקרה שכזה. השליח יזכיר מדי יום לפני התפילה את שם הנפטר ויפרט שהקדיש שהוא יאמר במשך היום יהיו עבור נשמת הנפטר (ויש אומרים שדי שיאמר בפעם הראשונה לפני שמתחיל לומר את הקדיש, שכל הקדישים שיאמר במשך כל השנה יהיו עבור נשמת פלוני בן פלוני). וכמו כן, מומלץ על פי ההלכה לשלם לשליח את משכורתו עבור מילוי השליחות, לפי שעל ידי כך נוצר הקשר והשליחות משויכת לאותו נפטר.
סיפור המביע את גודל חשיבות אמירת הקדיש
במדרש תנחומא מובא סיפור על התנא רבי עקיבא שהתגלה אליו נפטר בחלום וסיפר לו שסובל ייסורים נוראיים בעולם הבא עקב ריבוי עוונותיו, אך יש לכך פתרון אחד, כך אמר לו, "שיאמרו עליי קדיש בעולם הזה". מיד חיפש רבי עקיבא את בנו של הנפטר, שהיה עם הארץ, לימד אותו את אמירת הקדיש, ואז התגלה אליו שוב אותו נפטר וסיפר לו על כך שנרגעו ייסוריו והודה לו על כך. מכאן אנו רואים את גודל חשיבות אמירת הקדיש ואת התועלת לנפטר לתיקון נשמתו בעולם הבא. סיפור דומה מופיע במדרש על התנא רבן יוחנן בן זכאי שהתגלה אליו בחלום נפטר שנידון בגיהנם וביקשו שילמד את בנו לומר 'ברכו את ה' בציבור ובכך ייגאל מייסוריו.
תוכן הקדיש, סוגי הקדיש ומתי אומרים
התוכן העיקרי של הקדיש הוא תפילה שיתגדל ויתקדש שמו של הבורא בעולם. כמו כן מבקשים בקדיש שה' יזרז את בוא הגאולה. לפי הקבלה הקדיש מעלה את התפילה לדרגות עליונות. בתחילה תיקנו לומר קדיש לאחר לימוד תורה ולאחר מכן התפשט המנהג לומר את הקדיש גם בתפילה. את הקדיש אומרים במקומות שונים בתפילה, כגון לאחר סיום תפילת שמונה עשרה, אחרי תפילת עלינו לשבח ואחרי פסוקי דזמרא. ישנם כמה סוגי קדיש – חצי קדיש, קדיש תתקבל (נאמר בדרך כלל אחר תפילת העמידה), קדיש יהא שלמא (שנאמר אחר אמירת פסוקי תנ"ך), קדיש דרבנן, קדיש שנאמר אחר סיום מסכת, קדיש על ישראל (נאמר לפני 'הודו' ולפני 'עלינו לשבח'), קדיש תיעתרו ותיענו (אצל התימנים וחלק מקהילות הספרדים) וכו'.
הטעמים לאמירת הקדיש
טעמים רבים נאמרו על כך שאומרים קדיש יתום על נפטר. חלקם כבר ראינו לעיל – להעלות את נשמת הנפטר וכו' – כעת נוסיף עוד טעמים וגם נרחיב על מה שכבר הוזכר. אחד הטעמים הוא שהקדיש מורה על כך שאנו לא מסוגלים להבין את כל דרכיו של הבורא, זה מרומז בקדיש על ידי כך שלא מופיע שם אף אחד משמותיו של ה' במפורש אלא ברמז. בדומה לכך יש המסבירים את טעם אמירת הקדיש כסוג של הצדקת הדין – שאם כך עלה לרצון לפני הבורא, כך היה צריך להיות. והביטוי לכך הוא על ידי שמגדילים ומקדישים את שמו על אף שנסתרו מאתנו דרכיו. טעם נוסף מובא בשם גדולי המקובלים: שהקדיש מסוגל להעלות את כל הנשמות בסוד תחיית המתים.
הקדיש הוא השלמת החסר ונחמה פורתא
טעם נוסף שכבר הוזכר לעיל הוא שהקדיש מעלה ומוסיף זכויות לנשמת הנפטר בשמים. ובדומה לכך מובא גם בשם האר"י הקדוש שהקדיש מעלה את נשמת הנפטר מגהנם לגן עדן ומגן עדן לדרגה יותר גבוהה בגן עדן. עוד טעם לאמירת הקדיש מוסבר על ידי מה שמובא בספרים הקדושים, שכל יהודי מוסיף חייל וכבוד לריבון העולם, הוא כביכול מגדיל ומרבה את שם ה' ואת צלם האלוקים בעולם, ככתוב בפרשת בראשית: 'בצלם אלוקים ברא אותו' ואילו כאשר אדם נפטר מן העולם, מתמעט כביכול כבודו של הבורא מהעולם הזה, וכדי להשלים את החסר אומר בן הנפטר קדיש ובכך הוא מנסה להשלים את החסר. טעם נוסף לאמירת הקדיש הוא מכיוון שכתוב אין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא, כלומר מן ההכרח הוא שכל אחד חוטא, וכתוב שהמיתה מכפרת על עוון חילול ה', ואז כשמתכפר חטאו של הנפטר, מתגדל ומתקדש שמו של ה' בעולם, ויש בכך נחמה קטנה לבן על מיתת האב.
למה אומרים קדיש 11 או 12 חודשים אחרי הפטירה?
וטעם אמירת הקדיש רק במשך שנים עשר חודשים (לפי עדות יוצאי המזרח) הוא מפני שנאמר בגמרא שאין המת משתכח מן הלב אלא לאחר שנים עשר חודש. ואילו האשכנזים פוחתים מי"ב חודש ואומרים קדיש רק י"א חודשים. הסיבה לכך היא על פי מה שנאמר שדנים את הרשעים י"ב חודש אחרי פטירתם, ואם כך, ייראה חלילה שהוא מחשיב את הוריו כרשעים שצריך להעלותם מגיהנם.
קדיש חיובי
ממה שנאמר עד כאן יוצא שאמירת הקדיש היא מאוד משמעותית עובר הנפטר, היא נותנת אפשרות לבני הנפטר להיטיב לנשמתו כשהיא בעולם הבא, במקום שאינה יכולה עוד לצבור מצוות. הקדיש לכשעצמו אינו מזכיר מילה על אובדן או על פטירה, אלא רק על גדלות הבורא, וזוהי יופייה של התפילה, היא מכילה רק את החיובי ואת ההכרה בגדלות הבורא בכל מצב, והכרה בכך שכל מה שהבורא עושה הוא לטובה, למרות שזה לא נראה ומובן לנו כרגע.
איך נהנית הנשמה מהקדיש
הזכרנו לעיל שאמירת הקדיש מועילה לעלייתה של הנשמה מגיהנם לגן עדן ומדרגה לדרגה בגן עדן, כך גם מוזכר בספרים שהנשמה נהנית בשמים מאמירת הקדיש של בני או צאצאי הנפטר. הנאת הנשמה היא מכך שבזכות אמירת הקדיש של הצאצאים מתחזקת האמונה בעולם הזה וזה עוזר לנשמה להתמודד עם קשיי ייסורי הגיהנם. ולכן, כדי שהקדיש יהיה משויך לאותה נשמה, כתוב שכאשר מישהו שאינו מבני המשפחה אומר את הקדיש יש לשלם לו תשלום עבור השליחות וזה מה שמשייך את אמירת הקדיש שלו לאותו נפטר (ראו הרחבה בהמשך בעניין זה). גם האומר קדיש בשליחות עליו לומר את הקדיש עבור אותו נפטר במשך 12 חודשים (אצל האשכנזים 11). ולאחר מכן ידאגו הצאצאים שיאמרו קדיש מדי שנה ביום הפטירה.
הטעם שנכד יכול לומר קדיש
כאמור, נכד יכול גם הוא לומר קדיש על סביו או סבתו, והטעם לכך הוא לפי מה שכתוב שבני בנים הרי הם כבנים. אולם ברור שהעדיפות הראשונה היא שהבן יאמר את הקדיש. אמירת הקדיש על ידי הנכדים נהוגה כאשר המנוח הותיר רק בנות או כאשר הבן נפטר עליו בחייו, לא עלינו.
למה אומרים קדיש על צדיקים גמורים, או על הנהרגים ועל מתאבדים?
גם מי שהיה צדיק גמור וגם מי שמת על קידוש השם צריכים לומר עליהם קדיש, למרות שעליהם כתוב שמובטח להם גן עדן. והטעם הוא כי כאמור, הקדיש מועיל גם להעלות מדרגה לדרגה, כלומר להביא את הנשמה לדרגה יותר עליונה בגן עדן. ומאידך גם על מי שהתאבד רח"ל אומרים קדיש למרות שכתוב שאין מתאבלים עליו, כי אולי יועיל קצת לתיקון נשמתו.
החלק הרגשי של הקדיש
ולאחר כל הטעמים וההסברים שנאמרו בדבר הזיקה בין אמירת הקדיש לאבלות, יש בכך סוג של 'עמידת זיכרון' לנפטר, אמירת הקדיש היא עוד דרך לזכור אותו ולהתייחד עם זכרו למשך מספר דקות, כמה פעמים ביום. בהלכה מובא שבאמירת הקדיש אחר אב ואם מקיימים את מצוות כיבוד אב ואם, שחובתה קיימת ועומדת אף לאחר פטירתם – אף יותר מבחייהם, היות ובחייהם הם רשאים למחול על כבודם, לעומת אחרי פטירתם שאז אינם יכולים למחול על כבודם.
הרחבה בעניין אמירת הקדיש על ידי שליח
לאור הטעם שנאמר לעיל שהסיבה לאמירת הקדיש היא עילוי נשמה לנפטר, הרבה רוצים שהקדיש עבור אימם או אביהם ייאמר על ידי מישהו שזכותו רבה יותר. הם שואלים איך מעבירים את אמירת הקדיש לאחרים? וכמו כן יש הרבה אבלים כיום שאינם מסתדרים או אינם בקיאים באמירת הקדיש בעצמם. אנשים אלו יכולים כאמור, להעביר את אמירת הקדיש לאחרים. בשורות הבאות נכתוב למי ניתן להעביר, איך אפשר לדעת אם מדובר באנשים אמינים. התשובה היא שיש לפנות לארגון מוכר, שיש לו תיעוד של הפעילות שלו וכן של אומרי הקדיש. והערה נוספת – אמנם יש חשיבות להעדיף את אלו האומרים את הקדיש בכותל, בקבר רבי מאיר או בקבר הרשב"י, עם זאת, תרומה לבני ישיבה ההוגים בתורה במשך כל היום היא חשובה הרבה יותר (ואם אפשר לשלב את שניהם, מה טוב). בקיצור, כדי שתהיו בטוחים שהכסף שלכם הגיע לידיים טובות ולקיים את הטעמים שנאמרו בעניין הקדיש, חשוב לפנות לארגון מוכר שמממן בני תורה או שתורם לנזקקים.
מהלכות הקדיש הקשורות לטעמי אמירת הקדיש
- מעבר למקומות הקבועים בתפילה שאומרים בהם את הקדיש, יש מקומות שנוהגים (בעיקר בקהילות הספרדים) שכל פעם אחר שקוראים בתורה אומרים האבלים קדיש.
- בגלל הטעם שנאמר לעיל, שאמירת הקדיש היא לא רק למען הוצאת הנשמה מגהינם, אלא אף מעלה את נשמת הנפטר מדרגה לדרגה כתב ה"יביע אומר" שאדם שציווה שלא לומר עליו קדיש אין חייבים לציית לו, ואפשר ואף מצווה לומר אחריו קדיש. שאילו ידע שכל קדיש וקדיש מוסיף לנשמתו עוד ועוד, לא היה מצווה כך.
- בן שמתפלל בנוסח תפילה השונה מנוסח האב, אם האב לא היה מרוצה מנוסח הבן, על הבן לומר את הקדיש בנוסח האב. אך גם במקרה זה אין תוקף לצוואת האב אם ציווה שבנו לא יאמר קדיש.
אם ציווה אביו לא לומר קדיש אחר אימו
- מכיוון שטעם אמירת הקדיש הוא משום מצוות כיבוד אב ואם, לכן מי שאימו נפטרה ואביו ציווה עליו לא לומר קדיש, עליו לציית לאביו ולא לומר. כי כיבוד אב קודם לכיבוד אם וכל שכן כאשר איננה בין החיים.
- וכתב על כך החיד"א זיע"א שבמקרה זה ירבה בלימוד תורה לעילוי נשמת אימו, לפי ש"לימוד התורה מועיל פי כמה וכמה מהתפילות והקדישים" (לשונו הקדוש של החיד"א).
- אך מכל מקום כתבו הספרים שלא ימנע האב מהבן את אמירת הקדיש ובזכות זה יאריך ימים.
- כדי שהקדיש אכן יגרום לעילוי נשמת המנוח ולנחת רוח בשבילו יש להגות את מילות הקדיש כראוי. שלא יאמר 'יתקטל' או 'יתקדל' במקום "יתגדל" וכן שלא יאמר 'ויתלה' במקום "ויתעלה", ולא 'ויתאלל' במקום "ויתהלל". כי אחרת הוא יכול לגרום חלילה היפך מעילוי נשמה – כך כתב בעל ה'פלא יועץ'.
- ועוד כתב ה'פלא יועץ' כי כדי שיפעל הקדיש לעילוי נשמת הוריו ישמור הבן את פיו מלדבר דברי איסור ולשון הרע.
הקדיש צריך כוונה
- כתב בעל ה'ערוך השולחן': "הקדיש צריך כוונה להבין מה שאומר, ולשים לב לתפילה הקדושה הזו, ובלא כוונה אינו כלום, ומוטב שלא יאמרנה".
- ומי שאומר קדיש עבור אימו ועבור אביו בו זמנית, כלומר שאחד מהם נפטר בתוך שנת האבל, עולה הקדיש במלואו לשניהם, והוא מועיל לשניהם לעליית נשמתם, מבלי שייגרע אפילו מעט מחלק האב או האם.
- בספר יש נוחלין לאבי השל"ה הקדוש כתב כי שהמצוות שמקיים הבן לאחר מיתת הוריו מועילות יותר מקדיש יתום, שמעיקרו לא נתקן אלא לקטנים. ולכן על הבן להימנע בכל מחיר מלגרום למחלוקת סביב אמירת הקדיש – זה מזיק יותר משמועיל.
- אם רבים אומרים את הקדיש ביחד, גם זה מועיל לעילוי נשמת הנפטר, ואדרבה שמו של הקדוש ברוך הוא מתגדל יותר על ידי כך, שאינו דומה מרובים המקיימים מצווה למעטים המקיימים אותה.
אמירת הקדיש בשבת ובקול רם
- אם אמירת הקדיש באה לו במאמץ, זה מועיל יותר לנשמת הנפטר. וכך כתב בספר 'רב פעלים' בעניין זה: "כגודל המאמץ כך גודל השכר".
- וצריך לומר את הקדיש בקול, כי בכך משיג את התועלת – שעונים על הקדיש "שלו" ולא כשקולו נבלע בין רבים אחרים האומרים קדיש.
- אף על פי שבשבת אין דנים את הרשעים בגיהנם, צריך גם אז לומר את הקדיש, היות וכפי שכבר כתבנו שסיבת אמירת הקדיש היא גם כדי להעלות את נשמת הנפטר ממדרגה למדרגה.
חזרה בקצרה על טעמי אמירת הקדיש שהובאו במאמר
- מועיל לטובת הנשמה.
- מעלה את נשמתו לגן עדן, ומדרגה לדרגה בגן עדן.
- הקדיש מורה שאנו לא מסוגלים להבין את דרכיו של הבורא.
- הצדקת הדין.
- מסוגל להעלות את הנשמות בסוד תחיית המתים.
- מוסיף זכויות לנשמת הנפטר.
- להשלמת החסר שנוצר מצלם האלוקים.
- המיתה מכפרת על עוון חילול ה', וכשמתכפר החטא מתגדל שם ה' בעולם, ויש בכך נחמה לבן.
- נותנת אפשרות לבני הנפטר להיטיב לנשמתו.
- בזכות הקדיש מתחזקת האמונה וזה עוזר לנשמה להתמודד עם ייסורי הגיהנם.
- באמירת הקדיש אחר אב ואם מקיימים את מצוות כיבוד אב ואם.
נסיים בברכה שמשמים ינוחמו כל האבלים, ולא יידעו צער לעולמים.